ראיון / אמברה אנג'וליני: "אני לא מפחד מחלוף הזמן. אני חי את החיים כפי שהם באים ומשנה את עורי כל הזמן"

אמברה אנג'וליני חוזרת לקולנוע עם "אתה זוכר אותי?", עיבוד קולנועי למחזה בעל אותו שם, שגם הוא רואה בה את הגיבורה יחד עם אדוארדו ליאו.
קומדיה רומנטית, מושלמת באקורדים שלה ומאפשרת לה להבליט את כישרונה. כישרון שבמוקדם או במאוחר יביא (גם) מאחורי הקלעים.
הנה מה שהוא אמר לנו ...

האם חשבתם שבמוקדם או במאוחר, "אתה זוכר אותי?" האם הוא יגיע לקולנוע?
במציאות זה היה במחשבות שלנו מההתחלה, רק שהיינו צריכים את הבמאי הנכון וכאשר הגיע רולנדו ראבלו יצאנו לעבודה. אבל חשוב להדגיש, במיוחד עבור מי שראה את ההצגה, שיש רק את העלילה : הם, בהכרח, שני מוצרים שונים לגמרי, ואני אגיד לכם, גם גרסת הסרט הצליחה להפתיע אותי.

אני מתאר לעצמי שאהבת את ביטריס, את הדמות שלך ...
זה היה בלתי נמנע. אני מוצא אותה כאישה מנצחת, כי היא מחזקת את הפגמים שלה. רובנו, לעומת זאת, מנסים בכל דרך למכור את עצמנו במיטבנו, להיראות כמו שאיננו, בין היתר ליצור דמויות איומות עם אלה שאינם מעוניינים כיצד אנו רוצים להיראות אלא במה אנחנו באמת. לביאטריס יש לו פתולוגיות פסיכולוגיות והוא לא מתבייש בהן, להיפך הוא מרשה לעצמו להדריך אותן.

מה אתה חושב על פסיכואנליזה?
הפסיכואנליזה מאפשרת לנו לדבר על פתולוגיה לנוכח חלק מהתנהגויותינו. שיהיה ברור: כל אחד מאיתנו יכול להיות, למשל, אובססיבי כפייתי בלי לדעת זאת.

איך אתה מרגיש ברגע זה בחייך? האם אתה מרוצה מהיעדים שהושגו?
אני חייב להיות כנה: אני לא אוהב לעשות חשבון נפש. במהלך חיי השתניתי כל כך הרבה פעמים שאני לא יכול להרשות לעצמי, בכל פעם, להעריך את המצב. וזה בסדר. עדיין יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות ואז הרצון שלי הוא להזדקן בכבוד, להפוך ל"כתר מקסים של אלה שעדיין מתנגדים ושאינם נאלצים לשנות את פניהם להיראות צעירים. תחשוב, זה יהיה דבר חדשני בהתחשב בעובדה שבעולם הקולנוע אתה פתאום מוצא את עצמך זקן לתפקידים מסוימים, שהם כותבים רק לנשים צעירות יותר.

ומה הם הדברים שהיית רוצה לעשות בעתיד?
אין ספק שהרבה תיאטרון (שוב בשנה הבאה אשא את "היעלמותו המסתורית של ו '" של סטפנו בנני) שבניגוד למה שרבים חושבים, הוא בשום אופן לא נסיגה של השחקנים. ואכן, אנו רואים את עצמנו ברי מזל על הבמה. ואז, בואו נודה בזה, אתה לא מזדקן בתיאטרון: זה אחד המקומות הבודדים שבהם יש נשים בנות 70 שעושות דברים יוצאי דופן ותמיד הן אלות. ייתכן שאז אני מחליט, בשלב כלשהו, ​​לקחת את הניסיון שנצבר לאורך השנים ולהביא אותו אל מאחורי הקלעים ואולי אפילו מאחורי המצלמה. הייתי רוצה לעזור למישהו אחר להישאר באור הזרקורים. אין לי קנאה. חולני כלפי אחרים, אני לא הטיפוס שרוצה להיות שם בכל מחיר, גם בגלל שכבר הייתי הרבה זמן ולפעמים גם נמאס לי לראות את עצמי!

מאת לורה פריגריו