נשים בתקשורת: ראיון עם ולריה מצון מ- Adform
ההתבגרות היא בהחלט אבן דרך חשובה, הן לאדם והן למותג, ובמקרה הספציפי הזה, עבורנו.
כשהנקבה בת 18, החלטנו לפתוח פרויקט העצמת נשים המתמקד בנשים שעובדות בתחום התקשורת.
ולריה מצון, מנהלת קאנטרי של אדפורם, ענתה לנו על 5 שאלות משמעותיות, וסיפרה לנו כיצד הבעיה העיקרית של נשים בעולם העבודה היא חוסר ביטחון ביכולותיהן, וכיצד יש צורך לחנך כל אישה עובדת להאמין בה את עצמה ויש לה שאיפות.
1. איך זה "להיות אישה" בעולם העבודה?
להיות אישה בעולם העבודה היא מאתגרת מאוד, אך גם מקור לסיפוק שווה. כדי להיות מאושרת לגמרי כאשה במקום העבודה הייתי רוצה יום אחד להיות עיתונאית ולשאול את אותה שאלה לגבר: "איך זה להיות גבר בעולם העבודה?" איך אתה מיישב את תפקידך כעובדת עם משפחתך וילדיך? "הסיבה לכך היא שאם נשאל את עצמנו את השאלה במונחים נשיים, המשמעות היא שיש עוד דרך ארוכה. מצד שני, אני מודע לכך שכבר התקדמה הרבה: כיום כבר איננו מופתעים ממצבים מסוימים של עבודה, מקצועיות, תרבותיות או סביבתיות מכיוון שאנו תופסים אותם כנורמליים, בעוד שאם אנו חושבים על המצב של נשים בתחום העובדות לפני עשרים או שלושים שנה התחוללה למעשה מהפכה. יחד עם זאת, למרות שאני שמח עם המיקום שלי בעולם העבודה, אני מבין שאנחנו מאוד "מפונקים" מהמציאות המילאנית: במילאנו יש הרבה הזדמנויות תעסוקה לאישה, בעוד שאולי יש הרבה פחות בתחום שאר איטליה.
ראה גם
2. מה הייתה "העצמת נשים" עבורך בגיל 18?
תמיד הייתי בעד אמנציפציה של נשים; אני זוכר שהמורה שלי בבית הספר היסודי, בעבר מפלגת פרטיזנית ופמיניסטית משוכנעת, תמיד דחקה בנו הילדים להיות עצמאיים, ללמוד ולמצוא עבודה, אז הפכתי את השלישייה הזו למוטו של חיי. נתמכתי על ידי המשפחה שלי והסביבה שמסביב, וזה מהותי: במציאות המתאפיינת במרקם הכלכלי של צפון איטליה ומילאנו ובסביבה שבה יש לך הזדמנות לראות ולעשות הרבה דברים. אם יש לך משפחה אם תוכל להאכיל את דעתך וללמד אותך שלימוד, טיול, גילוי דברים חדשים, התנסויות חדשות, הכרות עם אנשים חדשים הם מה שיגרום לך להיות שונה מאחרים, יהיה לך יתרון. מסיבה זו בגיל 18 הייתי משוכנע לחלוטין שרק לימוד ועבודה יכולתי לכבוש את עצמאותי. המיקום האידיאלי שלי כמבוגר חדש לא היה "בית-ילדים-בעל", כי בית הספר, המשפחה והסביבה לימדו אותי מודל חלופי, שלצערנו לא קורה לכל בנות.
3. שלוש מילים שאתה מקשר היום עם "העצמת נשים"
הם אותו דבר כמו כשהייתי בן 18, כלומר להיות עצמאי, לומד ועובד. כשהתבגרתי הוספתי כבוד, עקשנות ואירוניה, כי עם כל מה שיכול לקרות במהלך היום, לדעת להתמודד עם חיי היומיום באירוניה ולא לקחת את עצמך יותר מדי ברצינות הם גורמים מועילים ביותר.
4. מה היית ממליץ לך בן ה -18?
הייתי מייעץ לי בן ה -18 להקשיב יותר לעצתם של הורים, מורים ובכלל, עולם המבוגרים, מבלי להיות מושפע מכך מדי: לחפש את עצמאותו, אך גם לדעת להקשיב. בגיל 18 אתה בהכרח מרדני, אתה תמיד רוצה להיות בניגוד ל"שיח הגדול, זה ההורה, אבל אני מאמין שידיעה כיצד להקשיב יותר מועילה לצמוח, לדעת להעריך יותר הזדמנויות או לראות אותן המצב מנקודת מבט. במקום זאת, בגיל 18 עדיין אחד מושפע מאוד מהסביבה, מהחברים, מהחברה, מהמורים עצמם. בכל מקרה, אני מאמין כי מסלול הצמיחה בנוי על אחריות ושגיאות, אשר מתורגמים הלכה למעשה פירושו להיות עצמאיים בבחירות של האדם, אך לאחר שהקשבנו לקולות נוספים ולא רק לאלה שרוצים לשמוע באותו רגע נתון.
5. כמה צורך יש לדבר על העצמת נשים כיום ומה צריך לעשות?
יש הרבה מה לעשות, אך עדיין לא נמצאה הגישה הנכונה לדבר עם נשים ודורות צעירים שנכנסים לאוניברסיטה או לעולם העבודה. באופן אישי אני מדבר הרבה עם הילדים שלי וחבריהם: לאחר שני בנים אני מנסה להעביר להם תרבות אחרת מהעבר; אני מאמין שבדרך זו יוכלו הדורות החדשים להנות מתרבות מסוג אחר.
החברים שלי רואים בי דוגמה מכיוון שאני ממלא תפקיד, למרות הקשיים שהחיים מציבים לפנינו. החוליה החלשה בהגשמה המקצועית של נשים, לדעתי, היא העובדה שלעולם לא עומדים בזה, חוסר אמון בעצמם. הניסיון שלי הוא להעביר לנשים סביבי הערכה עצמית, ביטחון ביכולות שלהן, הרצון להגיע למטרה שהיא תמיד קצת יותר גבוהה, שלא בהכרח חייבת להיות במקביל לקריירה בעולם העבודה. אתה צריך ללמוד ולזכור שהדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא פשוט לטעות ואחרי טעות אתה מתחיל מחדש. כשאני שואל אישה מה היא הייתה רוצה להפוך בעתיד, אף אחד לא נותן לי תשובה בהתאם לשאיפת עבודה, כי היא ממעיטה בעצמה; נכון שתנאי העבודה אינם הטובים ביותר וכי ישנם קשיים וגבולות אובייקטיביים רבים, אך המכשול העיקרי הוא לא להיות בסביבה נשלטת על ידי גברים, אלא חוסר ביטחון ביכולות האדם. נשים רגשיות מאוד בהשוואה לגברים וחסרות קלילות, אך קשה מבחינה אובייקטיבית להיות קלילות בזמן עבודה או נסיעה לעבודה עם מוח מלא באלף מחשבות וחששות הקשורים לתחום המשפחתי. אני מאמין שלגבר ברגע ההיסטורי הזה יש פחות בעיות מהסוג הזה מאשר לאישה; למרבה המזל הדורות החדשים גדלו וגדלים עם מודל התייחסות אחר. למעשה, אני מוצא כי חלה התקדמות עצומה וכי לצעירים של היום יש גישה שונה מאוד, שכן הם רגילים לנשים עובדות ושוויון יחס ובחירות שלא נחשבו עד לפני מספר שנים.
