פער שכר מגדרי: תוצאות שאלון UM בשיתוף עם Alfemminile
הכל אודות U: בואו נדבר על נשים היום, יחד עם UM
All About U הוא פרויקט בעל היקף בינלאומי, על ידי סוכנות UM (Universal McCann) שהגיעה סוף סוף לאיטליה. הפרויקט מטפל בנושאי הכללה, גיוון במטרה להעלות את המודעות ולפתוח את הדיון על מצבן של נשים עכשוויות. , מובנת כעובדת, כאם וכאישה.
במרכז הדיון בפרויקט All About U יהיו אפוא נושאים שונים בנוגע לדמות הנשית. נתחיל היום לדבר על מצבן של נשים בעבודה, על הקשיים ליישב משפחה וקריירה וכמובן, על פער השכר בין המינים.
ההקשר: אישה ועבודה
בתקופה האחרונה שאלת הנשים שוב הפכה אקטואלית מאוד בדיון הפוליטי. נראות זו שאנו מדברים עליה, אבוי, כמעט תמיד ניתן לייחס לאפיזודות מצערות, כמו אלימות, וגם לסוגיות עבודה וחברתיות, שמדגישות ללא חצי מדד כמה קשיים, גם כיום, נשים צריכות להתמודד איתן על מנת להתבטא בעולם העבודה, עולם שלעתים קרובות מדי עדיין מדבר, חושב וחיה "גברי". עבודה היא תחום של שבירות. נשים בת זמננו נאלצות לעתים קרובות להקריב קורבנות עצומים בשם ובשם המשפחה, הן לרוב נידונות אם הן פשוט מבקשות את מה שהן ראויות להן, צוחקים עליהן אם לא שופטים אותן מספיק אטרקטיביות. זה נראה מספיק אבל יש יותר: נשים, עם זאת, משלמות באופן אוניברסלי ובשתיקה פחות מעמיתיהם הגברים.
פער המשכורת בין המינים הוא תופעה אוניברסלית, חוצה, בינלאומית, שמדירה נשים למצב של נחיתות, ולא ידוע כיצד ומדוע, לקבל שכר נמוך יותר עבור אותו תפקיד בהשוואה למקבילה גברית. זה נראה מדהים, אבל זה מה שקורה במדינה שלנו. אבל לא רק זה: נשים באות למלא תפקידים בכירים פחות בקלות. יש להם פחות קריירות, הם פחות מקודמים. לכן אין זה פלא שנשים, במהלך המגיפה, הן אלו שאיבדו את עבודתן הכי הרבה, בסופו של דבר בתקופה זו כמו בכל הזדמנות אחרת, הנשים הן (כמעט תמיד) שצריכות להקריב את עצמן. כשיש בחירה משפחתית לעשות, כשהם צריכים לוותר כדי לאפשר לבן הזוג או לבעל התורן לעשות קריירה. כי ההפך הוא פשוט בלתי נתפס.
הסטריאוטיפים וההתנהגויות שאנו יכולים להגדיר כקלישאות הם לרוב גם מצד אחד וגם מצד שני. נשים לרוב אינן מגיבות לסיטואציה זו, משוכנעות שזה כך, שזה הולך ככה וזה חייב בהכרח ללכת כך. קוקטייל של התפטרות שלא מסתיר יותר מדי בעדינות יחסי אבות עם פינוק, סבלנות ודו קיום עם סטריאוטיפים, שהם מאוד מוכרים, מוכרים מדי. נכון שלא כולם הולכים ככה: אבל מי שלא אוהב את זה נחשבת לנשים עם כדורים (עוד קלישאה גרועה שדנה נשים שצריכות להתייחד עם מאפיין גברי כשהן מצטיינות) או שפשוט היה להן מזל. זה בהחלט לא הכשרון שלהם!
מה שהיינו רוצים לחקור היום הוא כמה נשים סובלות במקום העבודה. אנחנו רוצים להסתכל ולנתח את המצב ולהבין אם מאחורי הנשים שסובלות באופן פסיבי במצב זה יש חוסר ברירה, מעט מודעות ועדיין מעט ביטחון עצמי, אנחנו רוצים להבין כמה מהנשים האלה מקבלות את כל זה רק לחיים שקטים או מכיוון שהם עדיין לא יודעים שעכשיו הגיע הזמן לומר שדי.
רק בימים האחרונים אורסולה פון דר ליין, חזרה לדבר על שער הספה: "אני האישה הראשונה שנשיאה את הנציבות האירופית וכך ציפיתי שיתייחסו אלי במהלך הטיול בטורקיה, כמו ועדה. הנשיא. כדי למצוא הצדקה ואני חייב להסיק שמה שקרה קרה כי אני אישה ".
אפליה היא בכל הרמות ואינה דבר איטלקי גרידא.
תוצאות שאלון UM
התובנות הראשונות של הסקר הראשון שלנו מדברות על אישה בת 43 בממוצע, תושבת צפון מערב. 68% מהמרואיינים שלנו עובדים במשרה מלאה ובעלי ניסיון עבודה טוב (הם עובדים לפחות 18/20 שנה). ברוב המקרים ראיינו נשים בעלות חובות פקידות, אך גם רופאים, אחיות, מורות. הם עובדים נאמנים, 74% שינו מעט מקומות, יש להם דעה טובה על עבודתם, כעובדים, הרבה יותר גבוה ממה שהם מאמינים שיש לעמיתיהם עליהם.
אם מדברים על שביעות רצון מקצועית, 74% מצהירים שיש להם רמת שביעות רצון בינונית-גבוהה. רק 8% אומרים שהם עושים עבודה שהם לא ממש אוהבים.
אולם שביעות הרצון לא תמיד הולכת יד ביד עם עליות וקריירה, כי 35% מהמרואיינים שלנו אומרים שמעולם לא היו להם עליות או קידומים בחייהם המקצועיים. הסיבה לכך נמצאת בחוסר המריטוקרטיה של החברה בה הם עובדים (45%), אך גם בהכרה עצמית בכך שהיה לה מעט אומץ לבקש (24%) ולכן החיים השקטים והנמוכים דימוי עצמי נעשה לעתים קרובות כך שהם יהיו מרוצים.
כפי שדמייננו, איזון העבודה במשפחה הוא האתגר הגדול ביותר להתגבר עליו על בסיס יומי (36%), אך גם לשרוד במקומות עבודה תחרותיים מאוד, שבהם הכבוד של הקולגות לא מובן מאליו (27%).
78% מהנשים שנראו מודעות לפער השכר בין המינים. חלקם, 30% ניסו לתקן ולבקש, אך לדבריהם לא הצליחו להשיג דבר.
הם קוראים למריטוקרטיה גדולה יותר ושוויון הזדמנויות.
